סבא יעקב מספר על ילדותו

היכרות ונישואין

הם הכירו כאשר סבתא הייתה בת 5 וסבא היה בן 12 כיוון שהוריהם היו חברים והם היו שכנים. הם נהיו חברים כשסבתא הייתה בת 14 וסבא היה בן 21 בשנת 1953, בגבעת אולגה.                                                                                                        בהתחלה סבתא התאהבה בסבא והיא חיזרה אחריו, ולאחר מכן גם הוא התחיל לחזר אחרייה, וכך הם היו לחברים.

בתקופת החברות שלהם, הם טיילו בגבעת אולגה ובחדרה ובילו במסיבות. לסבא היו חברים שגם להם היו חברות והם היו נפגשים כל פעם אצל משהו אחר בבית ועושים מסיבה, שרים, רוקדים וכו'.

חתונה:

תאריך:10.12.1963

מקום:חדרה, אולם קפה שבתאי.

סוג האירוע:מסיבה, חופה וארוחה גדולה.

כיבוד ומזון:היו בשרים וסלטים. הם הוגשו במנה ראשונה, עיקרית ואחרונה.

הייתה מוזיקה וריקודים, אווירה שמחה.

מסלול חיי יעקב וישוגרוצקי

יעקב וישוגרוצקי

שנת לידה- 1939 

עיר לידה-לובלין

ארץ לידה- פולין

שמות ההורים- זלמן ומרים וישוגרוצקי.

אחים- מוניק, שרה חנה ורחל לאה.

תיאור הבית בו נולד- ימין לכנסייה, בן 2 קומות. קומה תחתונה: בחלק אחד- מפעל של נקניקים, בחלק השני-מקום בו גיהצו בגדים. קומה עליונה: שתי דירות ובאחת מהן סבי ומשפחתו גרו. מרפסת עם מעקה סוגרים ועדניות, מאחורי הבית הייתה גינה גדולה. הבית היה קרוב לאגם גדול ויפה, אליו המרפסת פנתה.


תיאור השכונה בה חי- עיירה בעלת בתים נמוכים, רחובות צרים, רוב השכנים היו גויים, רובם פולנים וכמה משפחות יהודיות.בכניסה לעיירה לא הייתה צמחייה. היה אגם גדול שלידו הייתה חורשה יפה.

ילדות ונעורים

ילדות
ב- 1939 עזבה המשפחה של יעקב את ביתם בבהילות עקב צו גירוש מיידי ונדדו בין הכפרים בחורף הקשה, האם התעקשה לשאתו למרות הצעתו של האב להניחו בצד הדרך. משפחתו נתפסה בידי הגרמנים והובלה לגטו לודג'. ב- 1940 נשלחו האב והאח משה למחנה כפייה בגרמניה, 2 האחיות הומתו, האם ויעקב הובלו למחנה הריכוז רבנסבריק. מ- 2000 ילדים במחנה נותרו בחיים רק 6, ויעקב ביניהם. ב- 1945 שוחררו בידי הרוסים, ועד 1946 שהו יעקב והאם במחנה העקורים פלדפינק. ב- 1949 עלו לארץ למעברת אגרובנק ומאוחר יותר לגבעת אולגה. למד בחדרה ובאורט נתניה, ב- 58 שרת בגולני. יעקב עבד 42 שנים במפעל הנייר חדרה.  
אחרי השואה (מלחמה העולם השנייה), סבי התחנך בגן שהוקם על ידי ארגון בשם ג'וינט (ארגון בינלאומי שסייע לאנשים מכל העולם שעברו מלחמות). הגנים הוקמו במחנות פליטים-מחנות עקורים.
סבי זוכר שהייתה גננת שלימדה משחקים. כפי מה שהוא זוכר, חלק מהמשחקים היו:"אליעזר מושך בגזר", "מחבואים" ועוד.
בית הספר:
שם-בית ספר יהודי
מיקום- גרמניה, פלדפינג
סוג- יהודי בלבד
מקצועות אהובים- עברית.

מקצועות לא אהובים- תורה, בחדר.

חברים- חברים רק מאותה הכיתה בה הוא למד.

אירוע בר המצווה:
באירוע השתתפו בין 80 ל-100 אנשים, היו בו אורחים, משפחה קרובה, בן דוד של אמו מחיפה, אח שלו ואשתו, אשתו והורייה שאז היו שכנים, חברים ניצולי שואה שהשתחררו ביחד איתו ממחנאות הריכוז ושכנים.
תיאור האירוע:
ארוחה מיוחדת שאמו הכינה, שחטו עגל, היו ריקודים ושירים והייתה אווירה שמחה.

נעורים:
בית הספר-
שם-אורט
סוג-מקצועי, למדו מקצועות עבודה (יעקב למד מסגרות).
מיקום-נתניה
מקצועות לימוד- מסגרות, מפעלי נייר, הפעלת תחנות כוח וכו'.
תנועת נוער-"השומר הצעיר" ותקופה קצרה  ב"נוער העובד והלומד".
תחביבים-ים, טיולים רגליים, איסוף בולים-הוא היה חוסך כסף לבולים,וכשיצאו בולים חדשים הוא היה הראשון לקנותם, הוא היה מחליף עם חבריו,  ובעזרת איסוף הבולים  הוא למד גיאוגרפיה.
אירוע מיוחד- פעם בשבוע, כל יום שישי הייתה מסיבה, ורקדו ריקודים סלוניים.
                                                                                                                                                         

                                                                                        

צבא

התגייס ב-13 במאי 1958, שירת בגולני בחיל הרגלים, תחילה עשה תירונות קיץ של חצי שנה, ואחר כך אימון חורף של חצי שנה ואחר כך הכניסו את הגדוד שלו לפלוגה מסייעת (הנשק היותר כבד בגדוד, כמו: מרגמה, מקלע וכו'). בגדוד שלו היו שלוש פלוגות רובעיות (לוחמות) ופלוגה מסייעת, אלייה הוא היה שייך.                           הפלוגה שלו שמרה גם בצפון וגם בדרום (עזה).  אחר כך היה אימון קיץ של חודשיים ואימון חורף.                       יעקב השתתף בפעילות תגמול (קרב קצר). הוא היה חוזר לפרקי זמן קצרים של שבוע, שבועיים למחנה "שרגא" מול קיבוץ "לוחמי הגטאות".   השתתף במבצע "תאופיק":  כל יום היו מפגיזים בתל-קציר, עבדו את כל האדמה .   מוצבים-גבעות גבוהות שנמצאות אחת על השנייה ומשם ירו מכל הגזרה.שם ישבו החיילים.הקצין תצפית קידומי שלהם (קצין דיווח) היה זה שכיוון את האש.בתחנה התקבלה פקודה שהולכים לכבוש את תאופיק. הם יצאו בלילה, חלק מהחיילים עלו מהרמה, מלמעלה בהתגנבות וככה הם נלחמו בסורים. הם הצליחו לקחת שלל רב של רובים, אקדחים וכו'. במבצע מתו בערך 4-5 חיילים.חודשיים לפני סיום השירות, התמנה יעקב לפקיד פלוגתי וזה הוא סיים את שרורותו בגולני.במילואים היה יעקב מכונאי ממסגר-שלחו אותו לסדנאות והוא היה במחנה סרפנט שגם אביו שירת בו והוא ביקר אותו.

                                                                                        

סיפור העלייה של יעקב וישוגרוצקי

בשנת 1948, הכריזו על הקמת המדינה. רוב ניצולי השואה היהודים החליטו לעלות לארץ בגלל שהם הרגישו שזה הבית של היהודים ושזה המקום בו הם אמורים לחיות. יעקב נסע עם הוריו ועם אחיו מוניק למרסיי (עיר נמל בצרפת), במשאיות. שם הם הועלו על אונייה ששמה "נגבה", וככה הביאו אותם לארץ, (השייט באוניות נמשך כ-7 ימים), והתנאים בו היו קשים, הם ישנו על דרגשים (קרשים) ועליהם הם שמו מזרון וכך הם ישנו. היה שם גם מאוד צפוף בגלל שהיו המון אנשים, ולרבים מהאנשים גם הייתה מחלת ים.

לאחר השייט הם הגיעו לנמל חיפה, ואחר כך הם הועברו מחיפה ברכבת עד למעברה (שלב ביניים בין העלייה להתיישבות, במעברה התגוררו היהודים עד שנבנו בשבילם בתים), והיא נקראה "אגרובנק". תחילה, הם ישנו במעברה באוהלים, ואחר כך הם ישנו בצריפים, יעקב ישן עם משפחתו ועם עוד משפחה באותו צריף, ומה שהפריד בין המשפחות היה וילון.  משפחתו של יעקב שהתה באונייה במשך שנה.המעברה הייתה כמו קיבוץ, והיה בה מעין "חדר אוכל" לכולם, אז סבתא של יעקב עבדה שם ובשלה לכולם.

מהחתונה ועד היום

יעקב ואשתו, זהבה, התגוררו לאחר החתונה בגבעת אולגה. יעקב עבד במפעלי נייר וסבתא עבדה ב"בנק הפועלים". אחריי שאבא שלי נולד, כשסבתי הייתה בת 19, היא הפסיקה לעבוד וגידלה אותו לבד.  אחרי 3 שנים הבת השנייה תמי נולדה, ואחרי 4 שנים הבן הצעיר רן נולד. הם התגוררו בגבעת אולגה במשך כ-45 שנים, ולאחר שילדיהם עזבו את הבית הם עברו לגור ביישוב כרכור, עד היום. לאחר 42 שנות עבודה במפעלי נייר, יעקב יצא לפנסייה. הוא וזהבה משתדלים להנות מהחיים, ואף משתתפים בתוכנית שנקראת "קפה אירופה", שיש אותה בהרבה ערים בארץ, התוכנית בעצם כוללת מפגש של ניצולי השואה עם קפה ועוגה במועדון הגימלאים שביישובם. הם לפעמים יוצאים להרצאות, טיולים ומפגשים.