בחרתי בסבא יעקב כיוון שבמשך שנים שמעתי עליו מקרובי המשפחה וגם שמעתי ממנו את ספור חייו. מאד התעניינתי בקורותיו. אני יודעת שהמון פעמים ראיינו אותו על סיפור חייו ועל ילדותו בזמן השואה ושהוא השתתף בתיאטרון עדות. רציתי ללמוד עליו עוד, לשמוע פרטים וסיפורים, ולהכיר אותו יותר.
אני רוצה להודות לסבי יעקב וישוגרוצקי, על שהקשיב לי וששמע את שאלותיי ושענה לי ועל שהקדיש לי מזמנו כדי להענות לשאלותי ולעזור לי בחקר.
תודה גם לסבתי, זהבה וישוגרוצקי, שהעשירה את הידע שלי על סבא ונתנה לי המון פרטים.

יום רביעי, 2 באפריל 2014

סיפור העלייה של יעקב וישוגרוצקי

בשנת 1948, הכריזו על הקמת המדינה. רוב ניצולי השואה היהודים החליטו לעלות לארץ בגלל שהם הרגישו שזה הבית של היהודים ושזה המקום בו הם אמורים לחיות. יעקב נסע עם הוריו ועם אחיו מוניק למרסיי (עיר נמל בצרפת), במשאיות. שם הם הועלו על אונייה ששמה "נגבה", וככה הביאו אותם לארץ, (השייט באוניות נמשך כ-7 ימים), והתנאים בו היו קשים, הם ישנו על דרגשים (קרשים) ועליהם הם שמו מזרון וכך הם ישנו. היה שם גם מאוד צפוף בגלל שהיו המון אנשים, ולרבים מהאנשים גם הייתה מחלת ים.
לאחר השייט הם הגיעו לנמל חיפה, ואחר כך הם הועברו מחיפה ברכבת עד למעברה (שלב ביניים בין העלייה להתיישבות, במעברה התגוררו היהודים עד שנבנו בשבילם בתים), והיא נקראה "אגרובנק". תחילה, הם ישנו במעברה באוהלים, ואחר כך הם ישנו בצריפים, יעקב ישן עם משפחתו ועם עוד משפחה באותו צריף, ומה שהפריד בין המשפחות היה וילון.  משפחתו של יעקב שהתה באונייה במשך שנה.המעברה הייתה כמו קיבוץ, והיה בה מעין "חדר אוכל" לכולם, אז סבתא של יעקב עבדה שם ובשלה לכולם.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה